top of page
 (איובי (אל-איובי) צבחי (סובחי *
 (איובי (אל-איובי) צבחי (סובחי *

(איובי (אל-איובי) צבחי (סובחי *

ארכיון המדינה – מנדט

מספר רישיון 285

עו"ד צבחי אל-איובי נולד בשנת 1902 למשפחה מוסלמית מן המעמד הבינוני-גבוה ביפו. הוא מופיע לראשונה ברשימת בעלי הרישיון לעריכת דין ב-1930, מספר רישיונו 285. [1]

איובי היה ליטיגטור פעיל בעל פרקטיקה משגשגת. כן היה פעיל בוועדה המוסלמית-נוצרית ביפו, שנחשבה הגרעין לתנועה הלאומית הפלסטינית בימים הראשונים של השלטון הבריטי. [2]

במהלך המלחמה ב-1948 עזב אל-איובי את יפו והשתקע בג'לג'וליה. בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב-1949 עברה ג'לג'וליה לתחומי מדינת ישראל והוכפפה לממשל הצבאי. איובי איבד את יכולתו לעסוק בעריכת דין בשל מגבלות התנועה שהוחלו על תושבי הכפר.

באוגוסט 1949 היה איובי קורבן לשוד מזוין שבו איבד כסף רב ותכשיטים[3]. הוא ניצל מצב רפואי שהביא לאשפוזו בבית חולים ביפו בסוף 1949, והשתקע ביפו, שם חידש את הפרקטיקה המשפטית שלו ואף הופיע במשפט רצח סנסציוני שזכה לכותרות בעיתונים באותם ימים[4]. פעילות זו מיקדה באיובי את תשומת לבם של אנשי הממשל הצבאי, ובראשית מרץ 1950 הורה לו המפקד הצבאי של אזור המרכז לשוב לג'לג'וליה. אל-איובי עתר נגד המפקד הצבאי ועתירתו נדחתה. [5]

ב-1951 היגר איובי ללוב וכיהן בה כשופט מחוזי. [6]

הוא הלך לבית עולמו בשנת 1973.

מקורות

*ביוגרפיה זו נכתבה על ידי ד"ר גל אמיר וד"ר נעמה בן זאב, כחלק מפרויקט מחקר עורכי הדין הפלסטינים בשנים הראשונות של המדינה שמומן על ידי הקרן הישראלית למדע, מענק מס' 1831/18. כל הזכויות שמורות לד"ר אמיר וד"ר בן זאב.

  Palestine Gazette 255, March 16, 1930, 167. [1]

[2]  עאדל מנאע נכבה והישרדות – סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1956-1948 282 (2017). 

[3]  "שוד מזויין בג'לג'יליה" חרות (29.8.1949) עמ' 4. 

[4]  "עו"ד ערבי לערבי הנאשם ברצח" חרות (4.10.1949) עמ' 4. 

[5]  בג"ץ 46/50 אלאיובי נ' שר הביטחון פ"ד ד 222 (1950). לתיאור מלא של פרשה זו ראו: נעמה בן זאב וגל אמיר "עלולים להיות בין הפונים אליכם עורכי דין בלתי רצויים – המאבק על חופש העיסוק של עורכי דין פלסטינים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל" הפרקליט נה 241, 258-265 (2022). 

[6]  " ّمن الذي يشجعّ هجرةّ العربّ من اسرائيل الى ليبياّ" الاتحاد (16.2.1952); עאדל מנאע נכבה והישרדות – סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1956-1948 192 (2017). 


פסקי דין

כתביו/ה

מחקר אודותיו/ה

אזכורים

מסמכים נוספים

bottom of page