הצבי; מכתבים למערכת; 8 אוגוסט 1910; עמוד 3
מכתב למערכת החתום על ידי ש. ורשבסקי בשם ועד הקלוב ומספר על ארוע שארע בקלוב ולא התברר במשפט!
במכתב סופר על נשף ספרותי שנערך לסופר, מר אנוכי. בנשף עשו תרועות גדולות לסופר ולשפה הזרגונית ומרוב התלהבות צעקו: בוז לעברית!
על כן הוזמן לדין, יפואי, לבית משפט השלום ביפו. כמו כן, נדרש ממערכת העיתון שפרסמה זאת, שתפרסם מהו שמו של היפואי עבור משרד משפט השלום ביפו, שם יתברר המשפט.
את הנשף פתח הסופר הידוע י.ח. ברנר בעברית ובגלל ויכוחים שפרצו והתנגדות להמשך הפתיחה של ברנר, הוא נאלץ לרדת מהבמה.
אין הדברים נוגעים למפלגה או למצב המדיני אך כן נוגעים לעניין השפות.
כל איש חופשי לדבר בשפה החביבה עליו.
בהמשך פורסם מכתב בשם משתתפי התהלוכה שאחרי הנשף וחתמו עליו כעשרים איש.
הם כותבים אודות המכתב שהתפרסם אודות אותו נשף ספרותי ממנו הלכו רבים לתל אביב ובדרך שרו שירים זרגונים. בבואם לפני בתי מורי הגימנסיה צעקו: הלאה הגימנסיה העברית! הלאה המורים, יחי הדר לוריא ותחי הזרגונית.
החתומים מוצאים בזה פרובוקציה עברית ומוחים נגדה ונגד מר יפואי שהרהיב עוז בנפשו לכתוב דברים כאלה, להעליב אנשים זרים לו בדברי שקר ולהאשימם במה שלא עשו כדי להשפילם ולהטיל שמצה בכבודם.
הכותבים מספרים כי אחרי הנשף הלכו צעירים רבים ללות את הסופר, מר אנכי, נלוו גם סופרים אחדים ומר ברנר ואז התפזרו והמשיכו לטייל בתל אביב. בדרך שרו שירים עבריים כמו: יה חי אלי יה עמלי, תחזקנה ידי כל אחינו וכשנגשו לביתו של מוסינזון ומטמן צעקו אחדים הלאה מוסינזון הלאה מטמן כהן ושם הגימנסיה לא הזכירו. גם את השפה לא העליבו. להוציא מזה משפט ולפרסם בעיתונים שהיו נגד העברית ונגד הגימנסיה, לזה נחוצה ______ מיוחדת.
על כן מבקשים את כבוד המערכת לפרסם את שם היפואי למשרד משפט השלום ביפו, כי הם מזמינים אותו לבית משפט השלום ביפו.

תוצאת ההליך:

​