באסיפה העממית שנקראה על ידי גדוד מגיני השפה בתל אביב, לשם מחאה נגד אליאנס, הוציא הנתבע דיבה בנאומו כי ועידת הסתדרות בני בנימין שהיתה בפתח תקוה, התנהלה בזרגון.
הנתבע השיב כי בעיתון הארץ נדפס כי בראשון לציון התנהלה אספת הסניף המקומי של בני בנימין בזרגון וזה לא הוכחש ונתן לו יסוד לדבריו כי אין הבדל בין פתח תקוה ובין ראשון לציון. לא היתה לו כוונה לגנות את בני בנימין אלא הביא זאת כדוגמה לרעיונות העיקריים בנאומו.
התובע ביקש להזמין עדים וטען כי יש הבדל בין פתח תקוה - מקום הועידה הכללית וראשון לציון - אסיפה מקומית. אין הם יודעים מדוע לא הוכחש הדבר.
לדברי השופטים, אין להכנס לברורים שהיו בשיחות פרטיות ולא באסיפה פומבית. כמו כן, הנתבע לא התכוון להוציא דיבה על הסתדרות בני בנימין, דבריו נאמרו בטעות על ידי ערבוב האסיפות בפתח תקוה ובראשון לציון. כיון שהטעות גרמה לפגיעה בכבוד ההסתדרות, על הנתבע לתקן טעותו, באופן פומבי, על ידי הדפסת פסק הדין ב"הארץ" ו"בדאר היום".
ואין יסוד להאשמת הנתבע בהוצאת דבה בזדון ולדרישת הפיצויים.

תוצאת ההליך:

​