התובע והנתבע שכרו במשותף כל אחד חצי חנות בהפרדה בקרשים. בחצי האחד עבד הנגר (התובע) ובחצי האחר עבד הסנדלר (הנתבע).
הנגר נתבקש על ידי בעל החנות לשמור עבורו על חפצים המצויים בחלקתו. הגיע הסנדלר וביקש מכונת בישול עתיקה אשר הייתה שייכת לו. הנגר לא ידע שהיא שייכת לסנדלר ובתגובה אמר כי אין הוא יכול למוסרה לו שכן לא קיבל רשות מבעל החנות. הסנדלר חזר שוב באותה בקשה וזה השיב לו אותה התשובה. בהגיעו בפעם השלישית הוציא הסנדלר את המכונה ממנו בחוזקה ופצע אותו מאחר ולטענתו כבר התרגז. התובע ביקש פיצוי עבור אובדן ימי עבודה כתוצאה מהפציעה וכן פיצוי עבור מעשה האלמות.
השופטים קבעו כי על הנתבע לשלם פיצוי לנתבע, קנס לקקל והוצאות משפט.
הוברר לשופטים כי החפצים שהופקדו על ידי המשכיר בחנות התובע, היו שייכים לנתבע אך התובע לא ידע זאת. בכל זאת לא הייתה רשות לנתבע להשתמש בכוח הזרוע. הוברר לשופטים גם כי התובע התבטל מעבודתו משך כמה ימים לכן פסקו את הפיצוי.

תוצאת ההליך:

​