כבר בשלהי התקופה העות'מאנית, התאגדו חלק מרופאיה של ארץ-ישראל, בהתאגדויות מקצועיות-פרופסיונליות שונות. לוי מספר על "חברת רופאים בירושלים" בשנת 1878 (נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל, בעמ' 150), ועל "אגודת רופאים מדברי עברית" (1913. שם, בעמ' 151) וכמובן האגודה המדיצינית העברית (הורתה של ההסתדרות הרפואית). שמעה של אגודה אחת ידוע פחות. סיפורה עולה מאחד מתיקי ארכיון המדינה.
התיק מספר, מעט, על הקמת ה - Academy of Medicine Jerusalem, בירושלים, שנת 1922. הצעת התקנון של האגודה הועברה לקצין הרפואי המחוזי אשר לא התנגד לייסודה, אף שביקש תיקונים בתקנון. בכלל זה, ביקש את שינוי שמה של האגודה, תוך הדגשה כי אינה מוסמכת לקיים אסדרה (רגולציה) של כללי אתיקה ואתיקט (אלא רק לקיים דיונים בסוגיות אלו). נדמה, כי הקצין הרפואי המחוזי ביקש להציב גבולות ברורים בין סמכויות מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט ובין פעילות האגודה, שהייתה פעילות וולונטרית.
בין פעילי האגודה: Dr. Orr Ewing, רופא בריטי, ד"ר טיכו, רופא העיניים הידוע; ד"ר שלי, רופא עיניים בריטי; ד"ר סטיוארט, ממחלקת הבריאות המנדטורית.
ב - British Medical Journal בשנת 1928 פורסם טור מפרגן אודות האגודה, שמנתה באותה עת 45 חברים, אשר דיברו עשר שפות שונות. בכך הייתה ייחודיותה של האגודה, שכינסה בני לאומים ועדות שונות, אשר התחנכו על ברכי אסכולות רפואיות שונות.
Comments